גיל 23 - חזק ובצורה, מוסר עבודה טוב, לא עוד HOCD

indian.guy_.jpg

התחלתי כריסון מסורבל וחסר רגשות חברתית והנה אני 90 ימים אחר כך, מוצא אושר ברגעים הקטנים בחיים ואחד האנשים הכי חברותיים אי פעם. PIED כבר 75% נעלם ואני כבר לא חושש לפגוש מישהו חדש או להיות במרכז תשומת הלב.

כשאני אומר שאני לא נרפא, אני מתכוון שאני עדיין חווה ימים ללא מוטיבציה וכוח רצון חלש.

חיי משתפרים אבל זה עדיין מאבק לרפא את עצמי מנזקי הפורנו. אין לי ספק שעוד שלושה חודשים אני כבר לא אהיה מושפע מפורנו ושהייתי בדרכי להיפטר מהקללה הזו. בהצלחה לכולם. זו דרך קשה אבל זה מסע כדאי

קשה לקבל שזה יקח זמן לתקן את ה- PIED אבל אני בסדר עם זה. בעיקר מכיוון שכפי שציינת, אתה לומד להיות בן אנוש שוב, וזה חוויה ממש כיפית.

[הייתה לי] הערכה עצמית נמוכה. זה נבע מהיותו שמן כשילד ונבחר. עכשיו, כשלמדתי יותר ולקחתי את עבודתי ברצינות, אני מבין שמוסר העבודה שלי כלל אינו הנורמה. מה שאני רואה בעבודה רגילה אחרים רואים את זה מעל ומעבר. זה טריפי.

תמיד הרמתי ואני די חזק וכושר. אז מלבד להתמסר לבית הספר שום דבר [שונה] באמת. התחלתי לעבוד על הכישורים החברתיים שלי והאזנתי לפודקאסט בשם The Art of Charm (ממליץ עליו בחום) כאשר הם מדברים על ספרים שכדאי לקרוא וטכניקות כדי להיות חברותיים יותר ומצליחים ברשת. וכך קראתי ספרים שהם ממליצים עליהם ותרגלתי את הייעוץ שלהם. מלבד זאת אני מתכנן לקבל הסמכה לאחר שאאבד עוד 15 ק"ג כדי שאוכל להתחרות בהרמת כוח ולהיראות כחלק ממאמן אישי בזמן שאשלים את התואר שלי בחשבונאות.

אני בן 23. ואני צופה בחיישן כבר 8 שנים. לעתים קרובות כל כך למעשה הפנטזיות ההומוסקסואליות התחילו עוד לפני שסיימתי את לימודי התיכון, אלא שאז נהגתי להילחם בזה כי פחדתי להיות הומו. עכשיו לא ממש אכפת לי מה זה אומר, אני יכול להתקשות עם נשים ומעולם לא היה לי עניין לצאת עם גבר. כך או כך אם אני מתגלה כבי, אכפת לי פחות. כל ההתמודדויות המתבגרות שעברתי לימדו אותי להתבגר ואני כבר לא מדורגת מדעתו של מישהו. אבל אני באמת מאמין שזה היה רק ​​חיפזון חדש בשבילי לצפות בפורנו הומוסקסואלים. אני בספק אם אני גיי או דו.

בסך הכל לכולם, בשני הסמסטרים האחרונים קיבלתי 3.0 (המורה שדד ממני 3.5 בגלל שהוא נתן לי מידע שגוי ולא הצליח לתקן / האשים אותי) ו -4.0 במהלך הקיץ 🙂

החיים משתפרים. למדתי הרבה מ- nofap. בעיקר שרק דרך עבודה קשה ומאבק אשיג משהו.

קישור - יום 90. אפילו לא קרוב לריפוי

By לורד שיבב