Curr מטרות סמים. 2017 מר 21. doi: 10.2174 / 1389450118666170321144931.
סידי ח1, אסיף ז2, קומאר י3, דאס S4, האטה NH5, אלפונסו ג6.
תַקצִיר
תת-מיניות מתייחסת למעורבות מוגברת או קיצונית באופן חריג בפעילות מינית כלשהי. זה מאתגר מבחינה קלינית, מציג טרנס-אבחנתית ויש ספרות רפואית ענפה העוסקת בהיבטים נוזולוגיים, פתוגנזה והיבטים נוירופסיכיאטרים. הסיווג כולל התנהגויות סוטות, ישויות הניתנות לאבחון הקשורות לאימפולסיביות ותופעות אובססיביות. יש רופאים הרואים בגידול בתשוקה המינית 'נורמלי' ואילו תיאורטיקנים פסיכו-דינמיים רואים בכך התגוננות אגו ולעיתים מקלה על חרדה לא מודעת המושרשת בקונפליקטים תוך-נפשיים. אנו מדגישים את ההי-מיניות כרב-ממדית הכרוכה בעלייה בפעילות המינית הקשורה במצוקה וליקוי תפקודי. האטיולוגיה של תת-מיניות היא רב-עובדתית עם אבחנות דיפרנציאליות הכוללות הפרעות פסיכיאטריות עיקריות (למשל הפרעה דו-קוטבית), תופעות לוואי של טיפולים (למשל טיפול לבודופה), הפרעות הנגרמות מחומרים (למשל שימוש בחומרים אמפטמינים), הפרעות נוירופתולוגיות (למשל אונה קדמית תסמונת), בין היתר. משדרים עצביים רבים מעורבים בפתוגנזה שלה, כאשר הדופמין והנוראדרנלין ממלאים תפקיד מכריע במסלולי התגמול העצביים ובמעגלים העצביים המווסתים רגשית במערכת הלימבית. ניהול ההי-מיניות נקבע על ידי עקרון דה קוזה אפקטיבי מחמם, אם מטפלים בסיבות, ההשפעה עלולה להיעלם. אנו שואפים לבחון את תפקידם של גורמים תרופתיים הגורמים למין יתר וסוכנים הפועלים באופן מרכזי המטפלים במצבים הרפואיים הבסיסיים. גורמים גורמים ביו-פסיכו-חברתיים הם מרכזיים לאמץ את ההבנה וההנחיה לניהול של תסמונת קלינית מורכבת ורבת-קביעה זו.
מילות מפתח: היפרסקסואליות; טיפול פסיכולוגי ביולוגי; נוירופסיכיאטריה; הנורמליות
PMID: 28325146
DOI:10.2174/1389450118666170321144931
;