יום שני שמח לכולם! אני אקדים את זה למעט ביו: שמי ojdidit, אני ספורטאי סטודנטים בן 19 במכללה קטנה לאומנויות ליברליות, אני משחק כדורגל ורוגבי והגעתי ליהנות באמת מהלימודים שלי כבמרכז במתמטיקה.
שינוי אישי: כשהתחלתי את nofap בסוף נובמבר בשנה שעברה, הייתי בנקודת שפל בחיי. הייתי בתולה מדוכאת ומודעת לעצמה (לא שזה דבר רע 😉). אחרי שצפיתי בסרטון ה- TED והתחלתי את nofap, הבחנתי בשינוי מיידי בנטייה בדרך כלל תוך שבועיים, לראשונה מזה זמן רב הרגשתי אופטימית ושמחה. אפילו קיבלתי תגובות מחברים שלי כמו "מישהו מסוחרר היום" או "למה אתה נראה כל כך מאושר" (כאילו זה היה דבר רע חה חה!). אז למרות שיש לי דחפים, הרגשתי שאני לא יכול להיכנע מכיוון שמעולם לא רציתי לחזור למצב המדוכא הזה. זו הייתה תקופה שבה הייתי צריך להתמקד בשיפור עצמי, אבל הייתי הרבה יותר ממוקד באי-הישנות.
שיפור עצמי: הגעתי לכ- 30 ימים בערך כאשר ביצעתי את המעבר מאותו הלך הרוח של מיקוד 100% בכך שלא יחזרו לדאוג הרבה יותר משיפור עצמי ומימוש עצמי. התחלתי לקרוא כתחביב בפעם הראשונה והתחלתי ללמוד המון על דינמיקה חברתית עם ספרים כמו "המשחק" ו"אמנות הפיתוי "(שניהם הייתי ממליץ עליהם). ישנתי בקושי 6 עד 7 שעות בלילה, אך מצאתי את עצמי עם יותר אנרגיה, מה שהוביל לי להיות הרבה יותר פרודוקטיבית ולמצוא זמן לכל עבודתי והרבה מאוד פנאי והכל תוך טיפול טוב יותר בעצמי. בתור אתלט אני מרים משקולות מושבע. הייתי בכושר והתחייבתי לפני nofap, אבל עם nofap מצאתי כונן חדש, ציוד חדש שיכולתי "להסיט" ולהכריח את עצמי לחפור עמוק יותר במהלך אימונים אכזריים. עברתי התקדמות אדירה בחדר המשקולות ב 90 הימים האחרונים והייתי שמחה לשמוע אם יש חיילים אחרים שהרגישו להם. בשלב זה עדיין הייתי מינית יחסית לא מצליחה, אבל זה התחיל לא להפריע לי.
זמן סיפור: ואז הגיעה חופשת האביב. נתקעתי במלון שדה תעופה לאחר שבעיות מכניות עיכבו את טיסתי והרימתי ילדה שפגשתי במטוס (למזלי נשארתי באותו מלון). לפני הפתיחה, הייתי מבועתת לחלוטין שלא יהיה לי מושג מה אני עושה במיטה, אבל בשלב זה (בערך 70 ימים פנימה) האינסטינקטים שלי השתלטו והיה לי ביטחון (ובונקר סוער) שמעולם לא הרגשתי לפני. ואז כחמש שעות אחרי שאיבדתי את בתולי לילדה בת 26, הצטרפתי למועדון הגבוה מייל עם אותה בחורה (שנינו הייתה באותה טיסה למחרת בבוקר). הרגשתי כמו סבל מוחלט וסחבתי את הביטחון הזה לראיון עבודה שהיה לי בלוס אנג'לס למחרת. נהרג את הראיון וקיבל עבודה לקיץ (בקופת גידור!). שאלתי גם בחורה שהייתי מעוניינת בה מאז התיכון. כל החרא הזה קרה בפרק של 48 שעות, זה היה די משוגע.
זה אחד הנושאים העיקריים שבהם אני רוצה להשאיר אתכם, אבל שבמקום להתעורר באובססיביות על כך שלא מתלבטים, מאפשר להפוך כל יום להרפתקה. כל יום עמוס בחוויות מרגשות, אפילו מפחידות. מאפשר לדחוף אחד את השני לפרוץ מאזורי הנוחות שלנו מבחינה חברתית, אקדמית וכו '. הקשבתי להרבה ג'ו רוגן (ולונדון ריאל - שניהם פודקאסטים שהייתי ממליץ להאזין להם תוך כדי עבודה או משהו כזה) ואחד הדברים הגדולים ביותר שהוא אמר אי פעם היו "להיות גיבור הסיפור שלך". בעיקרו לזיין את מה שאנשים אחרים חושבים ולעשות את מה שאתה רוצה לעשות. היה יושר ומשמעת עצמית ועשה את מה שאתה צריך לעשות כדי להשיג את מה שנמצא לך נחשק.
למרות שעשיתי שיפור משמעותי בחיי במהלך החודשים האחרונים, אני בשום אופן לא קרוב למקום שאני רוצה להיות בו. לפני 50 ימים הייתי אומר לך שלגמרי להגיע ל- 90 ימים זה יהיה "סוף הכל להיות הכל", ובעוד שזה הישג משמעותי, זה לא אומר כלום אם אני לא אמשיך לשפר את עצמי על בסיס יומי. זה עוד מסר שאני רוצה להשאיר אתכם, הוא לא להפסיק לנסות ולהשתפר. אף על פי ש- nofap הייתה קהילה מדהימה עבורי במהלך 4 החודשים האחרונים, האינטרסים שלי השתנו וגדלתי 95% מהתוכן שמגיע לעמוד הראשון. סיימתי לימודים במובן מסוים, אבל אני צריך להודות לכולכם, שהייתם מדהימים והייתם שם בשבילי. חבטתי בכמה שפלים אמיתיים במהלך המסע שלי ותומך תמיד היה שם בשבילי. הייתי רוצה להשאיר אתכם עם הצעת מחיר שאבא שלי אמר לי כשאני נאבק באימון ממש קשה (אבי היה המאמן שלי). אחרי שאמרתי לו שאני מוכן לוותר, מתכופף בברכיים, נוטף זיעה, אבי אמר לי, "הפעם היחידה שאתה באמת מגיע לתחתית היא שתפסיק לחפור".
אמן אחים ואחיות, זה היה אמיתי
בכנות,
אוגדידית
קישור - 90 ימים !: שינוי אישי, שיפור עצמי, ומדוע כל התהליך הזה הוא הרבה יותר מסתם אי שפל
by ojdidit123ימי 90
;