גיל 22 - עכשיו אני מחייך, אבל השיפור הגדול ביותר הוא אצל נשים

היי שם חבר'ה. אני בן 22, ואחרי 7 שנים של pmo אני מוותר על זה לכל החיים. לאייב היו 2 פסים לפני 24 יום ו 26 יום. התאפסתי היום ואני נותן הכל על מנת להפוך את האיפוס האחרון בחיי.

מאז שהתחלתי את nofap אני מתאמנת מדי יום. עברתי מלהיות קצת שמנמן לבעלות גוף ומופגן שרירי הבטן (עדיין לא חבילת שישה אבל כמעט!) תוך חודש וחצי בלבד. אני מרגיש טוב יותר מאי פעם ומעולם לא הייתי במצב טוב יותר. איביי גם צבר הרבה ביטחון (וכבר הייתי ממש בטוחה) ואני יכול ללכת כל היום לעבוד על הכונן דרך ואפילו לא להתעצבן מעט, כשכבר פעם התרגזתי על לקוחות לא מכובדים ולצעוק על אנשים גסים. עכשיו אני מחייך ואומר להם שיהיה להם יום טוב כי אני באמת מקווה שהאינטראקציה שלהם איתי תאיר את היום שלהם.

התחלתי לקרוא ספרים. הפרופסור שלי לפסיכולוגיה באמת הגיע לעבודה שלי והוריד שקית מלאה בספרים (בעיקר ספרים מלאים יחסית בצפיפות) וכבר עברתי על כמה מהם. אני דווקא נהנה לקרוא אותם ואוהב את העובדה שגם אני לומד. אני מרגיש שכאשר הייתי עוסק בפו"ם הייתי שונא לקרוא משהו. לצד קריאה שעולה, השימוש בפייסבוק הלך ופחת. מחקתי גם את אפליקציית פייסבוק מהטלפון שלי.

השיפור הכללי הגדול ביותר הוא עם נשים. מעולם לא הייתה לי בעיה להבקיע את הילדה הכי חמה בחדר. אבל עכשיו אני מרגיש שהיא הבחורה הכי חמה בחדר שמנסה להבקיע איתי. בחורה יפה בחדר הכושר שרואה אותי כל יום לא הצליחה להרחיק את עיניה ממני לפני כמה ימים, עד כדי כך שחברי שעבדתי איתם התייחסו אליה ואמרו שהם מקנאים שאני מושכת אפרוחים באופן בוטה.

ידיים למטה ללא פפה היא הבחירה הטובה ביותר שאתה יכול לעשות. אני הולך לקחת את האתגר הזה לאורך כל החיים, ושום דבר, אפילו לא אני עצמי לא יעצור אותי.

פְּתִיל: לא מתחיל להתמודד עם החיים