דבר אחד שגורם לי, ולדעתי רוב הפפסטונטים, גאים ונרגשים לפגוע באבני דרך כאלה (אפילו 20 ימים בלבד) הוא בגלל חשיפת הפוטנציאל הטמון בך שמעולם לא ידעת. כשאתה מכור לראש ממשלה, אתה ממש כמו כל מכור לסמים אחר. למעשה, למי שהיה מכור זמן רב לראש הממשלה (ההתמכרות שלי פועלת כבר כמה 12 שנים) ממש כמו מכור לפיצוחים, אחד הופך למקבל החלטות גרוע, למנהל מוחלט של כספים ועסק אישי, לא ממוקד, מוטיבציה נמוכה מפסידן.
אבל עצם ההישג של ללכת במשך שבועות 2, 3 או 4 הגונים מבלי לחזור להרגלים ההרסניים של זיוף או צפייה ב- P כל הזמן, אתה מתחיל להרגיש את האפשרויות. אחד מתחיל לראות מעבר למצבם המצטער, אחד מתחיל לראות את הפוטנציאל שיש להם בשליטה על חייהם, אתה מתחיל להבין שהחיים שלך נמצאים שם בכפות הידיים המחרגנות שלך, בשביל שתוכל לטפח או לרסק ביד שלך. (משחק מילים לא מכוון)
זו הנקודה בה אני נמצא כרגע. אולי אני לא מרגיש את כל הסופר-מעצמות-על, אבל העובדה שיש לי עכשיו את היכולת בתוכי להפסיק לחפש / לצפות ב P או ליהנות מ- M במשך 50 ימים תגרום לך גם להרגיש שאתה יכול ואתה תרצה. מעבר לאבן דרך של 3 ימים, אתה יכול לראות ציון דרך שבועי בהישגך, ואז עוברים 15 ימים, 30 ימים, 50 ימים ואז אתה מתחיל לדמיין 90 ימים, 100 ימים, עד 150 ימים, 200 ימים ואז 365 ימים פונים לשנים 2 ולמנוחת חייך!
כמובן שיכולות להיות התחלות שווא וצללים כהים של ספק בשלב מסוים, לעזאזל, רוב המסע בהתחלה מרגיש כמו נסיגה חריפה מאיזה טיול של קוקה או גיבורת (מעולם לא עשית שום דבר אבל יכול לדמיין איכשהו). אך ככל שחולפים הימים, ותתחיל לקבל את תגמולי ההימנעות האלה, בקרוב תסתגל לעיקול הרגיל. ואתה תגיד שזה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלך אי פעם, ושהיית רוצה שהיית עושה את זה קודם.
לאלה שמתחילים לצאת, עצמו את העיניים, דמיינו את אותו בחור נקי ובטוח שתרצו להיות, וכשתפתחו אותם, זה יום 1 והרכבת יוצאת מהתחנה, ואתם בפנים, ותגיעו לשם, אם אתה נאחז עד הסוף.
נ.ב: לא הפסקתי את השיפורים והיתרונות שנצברו עד כה מאז שפירטתי אותם בפוסט האחר, אבל למי שלא קרא, אתן סיכום קצר על מה שהשגתי עד כה (בחירה מיום 30 +)
1. אני מתלבשת טוב יותר (כי אני מרגישה טוב יותר בפנים 😀)
2. אני מסיים את מרבית המטלות, החובות והעומס היומיומי
3. העייפות, חוסר העניין בחיים, דיכאון, מחשבות אובדניות והתחושה של חוסר תועלת בחיים שנתלו סביב ראשי נעלמו ... נעלם .... נעלם.
4. אני מרגישה יותר מוטיבציה להתמודד עם אנשים וחברים יותר, ולהתחבר להיות פחות מסורבלת. בנוסף, יש לי יותר חברים / משפחה לבקר במקומי מכיוון שכעת אני מרגיש פחות צורך להיות לבד מנצח / ישן ולראות פורנו מטופש כל היום
5. למען האמת, אני לא אוכל הרבה יותר בריא מבעבר, אבל לקחתי יותר בישול ביתי לעומת מוציאים
6. הגדול, באופן לא מודע אני מוצא את עצמי נוח יותר סביב בנות, אבל לא סופרמן, אבל באופן שהמוח שלי לא מתרוצץ במצב פאניקה מחשש שהיא חשה מה אני עושה מאחורי הדלתות או רוצה לחזור הבית ו- M המקבילה לה מהאינטרנט. להיות רק חברים עכשיו זה מספיק, אני לא רוצה לכפות דברים
7. לבסוף, יש אנרגיה בלתי מוסברת שלא הייתה שם בעבר בחיי שאני חוששת. אולי ככה תמיד הייתי (חזרתי לכיתה ו 'חחח) והאישיות האמיתית שלי עושה עכשיו אט אט קאמבק. חזיר!
לא אפרסם פוסט ארוך מכיוון שכבר עשיתי דיווח של 49 ימים קודם לכן. עם זאת, בכל זאת אדגיש כאן כמה הערות דוח שכן יום 50 הוא 50 הגדול. ראשית, אני די מופתע שהגעתי עד כה! כלומר, מעולם לא הצלחתי להגיע עד כה, כאשר הרצף הארוך ביותר שלי היה כ- 30 יום עם כשלושה הישגויות בין לבין, כך שהרצועה החופשית של 3 יום אחר הצהריים היא הקהונה הגדולה כאן ... לעת עתה. (אני מכוון ל -50 יום עד ה -150 בינואר 1)
קישור - 50 ימי NoFap ואיך אני מרגיש
by יוסנה
;