שבוע 3
אני מבין עכשיו שמעולם לא היה מדובר בפורנו. זה גם לא היה על שותפים במיטה. זה היה על הבלאגן של כמה שניות יקרות של אורגזמה והתשישות המאושרת מייד אחרי.
היום הוא השבוע השלישי להתנזרות מפעילות מינית, חלקה הרב. אף על פי שמחשבות מתגנבות בראשי פעמים שונות במהלך היום, הן עדינות וחושניות יותר באופיין; נקודה רכה כאן, מגע קל שם. עכשיו אני שולט בכפייתיות, אך מה שמפריע לי הוא שעכשיו אני עבד לרגשותיי יותר מתמיד. הסיפוק העצמי של אוננות מנע ממני להרגיש כל כך פגיע.
יתכן שזו שוקת גל ההתאוששות. השבועות שלאחר מכן יגידו בוודאות.
היום הבא
יש פרק של Futurama באותו הכותרת שמתחיל בכך שד"ר זוידברג, הרופא התושב, מתנהג מתוך אופי. בזמן שהוא בחדר הכושר, הוא משתלט על חבר משקולות ומשקל כבד וממשיך לעשות איתו לחיצות ספסל. הוא דורש יותר ויותר משקל עד שאפילו חבריו נערמו על גבי המשקולת. הוא מעצמה חשב את זה ומצמיד את המשקולת עם ציפורניו. בהתקף תוקפנות, ואז הוא קורע את כל חדר הכושר. מאוחר יותר מתגלה כי זו הייתה עונת ההזדווגות למינו. הוא אמור להיות ממהר בחזרה לעולמו הביתי העתיק, שיתפרץ מאוחר יותר באורגיה של יחסי מין חסרי חוליות.
בכל מקרה, היה לי רגע של זוידברג. הלוואי שיכולתי להטיל את כל האשמות בכך שזו הייתה "עונת ההזדווגות" להוציא את הלשון, אבל לא רק התוקפנות חוויתי, גם כעסתי. אבל לא משנה אם הכעס שלי נוצר בגלל תוקפנות או להיפך, עדיין יש כעס ומאחורי כעס נפגע. אני נפגע מכך שבזבזתי מערכות יחסים רומנטיות ומנעתי יצירת קשרים חדשים. נפגעתי מכך ששללתי מעצמי מין טוב במשך שנים. זה הזמן שלעולם לא אחזור.
שבוע 4
שלום. אני מתחיל את השבוע הרביעי במצב רוח מרומם. אני במצב רגשי הרבה יותר טוב בהשוואה לזעזורי הכעס והתוקפנות האקראיים שהיו לי בשבוע הקודם. החלפתי את מרתוני האוננות בפעילות גופנית נמרצת והרבה זמן בחוץ. שיא השבוע: הלכתי ללכת לראות את סרט החבובות בתיאטרון חוץ. מדהים כמה דבר כל כך פשוט יכול להיות כל כך מרומם.
זה אפילו לא נראה לי שאני סופרת ימים. זה כמו להיות בקוצר רוח להתגבר על פרידה גרועה שבה אתה לא מסתכל מאחור על העבר ולאט לאט אתה מתחיל לחזור להווה ויש לך למה לצפות בעתיד. אני מודה שיש לי מדי פעם פנטזיה על ילדה אמיתית, רק שאני לא משחק איתה סצנת פורנו. אני לא בטוח עד כמה מזיק לתהליך ההחלמה שמפנטז יכול להיות אבל אני מבדר אותם אולי דקה-שתיים ואז נותן לזה לעבור.
אם כבר מדברים על פנטזיות, אני מרגיש שאני יכול לקבל זקפה אם אני באמת חושב לעשות את המעשה עם הילדה שבראשי. אני לא רוצה לפתות את הגורל, לפחות לא בשלב זה.
כמה תצפיות אחרות: לא הרבה עץ בוקר לאחרונה. גם לא חרמן. לאחרונה אני רק צופה (בצורה לא מצמררת) ומתפעלת מאותם יצורים יפים שנקראים נשים.
היום הבא
הבחורה הזו שרציתי להגיע איתה מתגלה שיש לה חבר. היא אפילו היססה לספר לי. אני מרגישה את עצמי מגיעה למבשל איטי. מעניין לראות שזו תגובת ברירת המחדל שלי כשדברים לא הולכים לפי דרכי. עכשיו אני תוהה אם תמיד הייתי חם לוהט והמאוננות הכפייתית הזו עזרה לשמור עליו בבקרה בכך שהפכה אותי קהה לרוב הרגשות. מחשבה מפחידה. עד כדי כך שהתחלתי את השבוע הרביעי להתנזרות במצב רוח טוב.
בכל מקרה, זה יהיה מבחן טוב של מעט.
שבוע 5
הרגשתי שוב כעס, אז בחרתי במקום זאת לחזור הביתה ולהתבשל ברגשותיי. זה לא מכריע כמו קודם אבל עדיין התחשק לי להתפרע על כל דבר ועניין. כשאני מנתח את כעסי עוד יותר, אני מגלה ששוב מדובר על הזדמנויות מיניות ומערכות יחסים. העניין הוא שמוחי ממשיך לחזור למין.
אין לי דחפים אמיתיים לאונן או להסתכל בפורנו. אני אפילו לא סופר ימים יותר. אבל אני מניח שעדיין יש לי דרכים לפני שמתקנים.
לא תמיד שקעים יהיו זמינים כאשר מצבי רוח רעים יכהו, אז מה שאני באמת מנסה לעשות זה להכיר ברגש ואז לתת לו לעבור. כשאני רעב ואני יודע שבדיוק אכלתי ארוחה גדולה לפני כמעט כמה שעות, אני יכול לנמק את זה שאני לא צריך לאכול כרגע ושאני יכול לחכות לזה. יש לי שליטה מלאה בזה ואני מקווה שאצליח לעשות את אותו הדבר גם במין: שאני לא יכול כרגע כי אני מפעיל מחדש; ועם שינויים במצב הרוח: הם חוסר איזון במוח וזה כל מה שהם.
שבוע 7
זה היה שיט חלק אחרי המטבלים והפסגות המטורפות במצב הרוח של השבוע השני. אני יכול לומר שבדרך כלל אני במצב רוח טוב. אלא שלאחרונה אני משתוקק למגע ולאינטימיות. הדחף לזה מעולם לא היה כל כך חזק וזה גורם לי להיות מדוכא וקראנק שאני לא מקבל.
לפני שהתנזרתי תמיד חשבתי שזה סימן לחולשה. חשבתי שאוכל לרדת לבד, אני לא צריך אף אחד. אני חושש שהנזקקות הזו תופיע דרך המחוות שלי ובמצבים חברתיים ושום דבר לא מרתיע אנשים כמו אותו אדם נזקק. אני עצמי בז לזה.
לא היו לי שום דחפים לאוננות בזמן האחרון, אבל למעשה שקלתי את זה הבוקר לא בגלל שהרגשתי שאני חייבת או רוצה לרדת, אלא שאולי זה יפחית את התשוקה למגע. כשכל הזמן אוננתי, הייתה לי סלידה מכך. אבל בינתיים אני אמשיך להמשיך את הרצף שלי. אין סכנה שאשבור את הרצף ואחזור בטווח הקצר אלא אם כן אחליט להתנסות ולראות אם הירידה תגרום לי לא לרצות שייגעו בי.
שבוע 10
שברתי את ההתנזרות מתישהו במהלך השבוע ה -9. טיפשנו קצת עם המון נגיעות ונשיקות. לא לקח הרבה כדי להקים אותי, אבל אחרי שלא קיבלתי שום דבר שנראה כמו נצח, הייתי מאוד רגישה. המראה והתחושות שהיא מתחככת בי היו יותר מדי והייתי צריך לשחרר לפני החדירה. זו הייתה ראשונה. לרוע המזל החיים נקטעו לפני שהצלחנו לנסות בפעם השנייה. אחרי חודשיים ארוכים ציפיתי למין מרהיב אבל אני קצת מאוכזב אחרי זה.
מה שכן מעניין הוא איך הרגשתי אחר כך. כל מה שרציתי לעשות היה להתחמם בזוהר האורגזמה ופשוט לשכב בשמש. הייתי מצחקק, מאושר, אפילו. היה לי תנומה, התעוררתי והרגשתי מקרה מוזר של כדורים כחולים, כנראה מאותו ניסיון יחסי מין. חשבתי, מה לעזאזל, יכול לגרד את הגירוד אז לקחתי לאינטרנטים ויצאתי לפורנו. באופן מוזר, זה לא הרגיש אותו דבר. זה לא היה אינטנסיבי כמו שאני זוכר שזה היה.
נזהרתי מלהזדקק לרודף אבל גם אחרי שאני אוננת לפורנו, אין לי שום דחף מוחלט לראות יותר ולאונן. עברו כמה ימים אחרי שהתארגנתי ואני עדיין על סוג של שיא. אני שמח שלא חוויתי אף אחד מההנגאובר הנוירו-כימי השלילי שאנשים מסוימים כאן דיווחו כי לאחר האורגזמה.
זה לא אומר שחזרתי להיות תקין. למרות שאני מרגיש טוב ואין לי שום רצון מודע לקיים יחסי מין, המוח המכור הישן עדיין עובד מאחורי הווילונות. כשאני רואה גברת מושכת, לא נדיר שאתאר לעצמי עושה אותה בצורה מעורפלת כלשהי. אני מניח שעם שנים שאתה נמצא באינטרנט וראית כל כך הרבה חלקי גוף, אתה יכול בקלות לדמיין כל אדם ממשי בעירום. זה רק עניין של צילום נפשי של פנים למבנה הגוף המתאים, מה שמשאיר אותי קצת דחוס לפעמים, אפילו ביחס לנשים יפות עירומות.
שבוע 10 זה היה 10 שבועות מעניינים ביותר. הזוג הראשון היה כלבה שעברה, אבל אם בכלל, זה הראה לי כמה אני תלוי באוננות (ופורנו) כאמצעי להתמודדות. שינויים במצב הרוח הקשה היו סימן בטוח לחוסר איזון בראש.
יש לי מזל שחלפתי בכוח רצון טהור, אז אני אומר לאלה שעדיין נאבקים בהרגלים שלהם: זה אפשרי. תחשוב מדוע אתה עושה זאת בעצמך. תמיד חשבתי שזה הרבה יותר קשה פשוט לספור ימים לאתחול מחדש מאשר להיות בעל תמורה ארוכת טווח. ציפיתי לקיים יחסי מין טובים וזה היה המוטיבציה שלי. וחבר'ה, אם זה לא מספיק כדי להניע אתכם, אני לא יודע מה כן.
גם אם אתה רווק והסיכויים לקיים יחסי מין עם בן זוג אינם באופק מבחינתך, השינויים באישיות הנובעים משחרור ראשך מאובססיות פורנו ואוננות יעזרו ללא ספק למשוך בן זוג.
ED כבר לא מהווה בעיה. אני יכול אפילו לאונן ללא צורך בפורנו. תמיד חשבתי שכשאני מגיע לנקודה זו אני אונן בזעם ואעשה יחסי מין כמו מכור מטורף, אבל מנגנון השובע המיני של הגוף שלי עובד בסדר גמור ושולט, כנראה בגלל שהמוח שלי חזר לאיזון . בדומה לאוכל, אני יכול להפסיק לאכול כשאני כבר לא מרגיש רעב.
עלי להוסיף גם שלפני ביצוע אתחול זה, הייתי חווה כאבים ספוראדיים באגן שמאל, כאילו יש שם משהו שמשתנה. מאז לא הרגשתי את הכאב הזה.
אני מתחרט על כל אותו זמן שהפסדתי שנצרכתי מהתמכרות והכפייתיות שלי. עכשיו שאני שוב עצמי, הגיע הזמן שאצא לשם ואקבל פרוסה מכל מה שהחמצתי.
שבוע 11
חיפשתי עבודה חדשה כל החודש הזה. הראיונות דורשים שלבים מרובים, שכל אחד מהם מאוד טכני באופיו. הייתי במתח רב בהכנות לראיונות. שמתי לב שרק השבוע, שיטתי 4 פעמים. שום פורנו לא היה מעורב, כמובן. עכשיו כשהרגישות שלי חזרה, לא הרגשתי צורך בפורנו ככלי.
יש מאמר כאן המקשר למאמר על ניסוי התמכרות של חוקר SFU. היו ניסויים פופולריים בשנות ה -60 שכללו הכנסת חולדות לארגזים בהם הם יכולים לתת תרופות לעצמם. המסקנה מניסויים אלה הייתה שתרופות ממכרות שלא ניתן לעמוד בפניה. חוקר זה חשב שבעצם הסביבה של החולדות היא שהובילה אותם להתמכרות. הוא בודק את ההשערה שלו על ידי בניית פארק חולדות - עדן עכברוש, שבו חולדות יכולות להסתובב בכלוב גדול פי מאה מכלוב מעבדה רגיל, שם אוכל היה בשפע, והיו לו לפחות עשרים עכברים אחרים משני המינים איתם להתרועע. הוא גילה כי הנבדקים שלו מתעלמים מחומרים ממכרים בסביבה כזו (עריכה: זה בויקיפדיה).
ביליתי את הימים האחרונים בעיקר בלימודים, הייתי מבודד ומרותק כמו חולדה בקופסת סקינר, ואוננות היא התרופה שבחרתי. לא פלא שהתחשק לי לעשות טיפול עצמי. אני לא זוכר שהרגשתי את הדחף הזה כשיצאתי על החוף עם חברים ולא צריך לדאוג לראיונות. הגיוני בעיניי. אבל יש לי הצעות עבודה ומתחיל לצמצם אותן לטובות ביותר.
אם אתה נאבק בפורנו / אוננות, הבין מה הלחצים שלך. ראה מה אתה יכול לעשות כדי להפחית את זה ואולי הדחפים ישככו.
by הורג וחפור
;