גבירותיי ואנשים, חג שמח!
התחלתי את המסע הזה כדי למנוע מעצמי להזדיין לעבודה אחרת, ובכן זה לא הסתדר טוב מדי, אבל עדיין שמרתי על הנאפ שלי. זה היה לפני שהתקשה על הקהילה הנפלאה, התומכת והמידע. עדיין המשכתי בזה אף פעם לא מסתכל לאחור ואחרי חודש נכנסתי למוח שלך, שם המאמרים / סרטונים שנתקלתי בהם השאירו אותי קצרת נשימה. בעצם פחדתי בלי חרא והזכרתי את כל הזמנים, העבודות, מערכות היחסים שניהלתי להתברג בעודכם מכורים למחלה זו.
לאחר 90 יום שלי התחלתי לאט לאט להבחין ביתרונות המכונים לעתים קרובות חברי הפאסטרונאוטים "כוחות על". פתאום לא הזיעתי כשדיברתי עם אנשים, לא שמרתי על העיניים ויכולתי להסתכל למישהו בעיניים, התחלתי לחייך יותר ולראות את עצמי במראה באור חיובי מבלי לבקר את עצמי. התחלתי לשים לב שאני מתחיל להתעניין יותר בביצוע פעילויות נוספות מלבד שעות גלישה חסרות מחשבה, אז התחלתי לקחת מדיטציה, לקרוא ולהתאמן.
יתרה מזאת, ה- ED שלי נעלם והתחלתי לבכות מרוב שמחה כשהתחלתי לחגוג את ניצחוני, קטן ככל שיהיה, זה נתן לי תקווה על האפשרויות הבלתי נגמרות שחיי עומדים לרשותי ועבורך אחיי ואחיותיי.
אז אני אומר לך, תמשיך עם זה, קח את זה יום אחד בכל פעם ולעולם אל תסתכל אחורה כי החיים שלך רק מתחילים. יש לנו כאן קהילה תומכת עם סיפורי הצלחה אינסופיים ויכול להיות שאתה מצליח באותה מידה. לחיים!
קישור - ספקן של נופאפ? תמשיך לקרוא….
by prim3_tim3
;