Biol פסיכיאטריה. נובמבר 2015 17. pii: S0006-3223 (15) 00954-3. doi: 10.1016 / j.biopsych.2015.10.024.
קוואקו LE1, Momenan R2, Litten RZ3, Koob GF4, גולדמן ד5.
תַקצִיר
מאמר זה מציע מסגרת היוריסטית להערכה הנוירוקלינית של ההתמכרויות המשלבת תחומים פונקציונליים מרכזיים הנגזרים ממערכת העצבית של ההתמכרות. אנו בודקים כיצד מאובחנים כיום הפרעות ממכרות והצורך באמצעים נוירו-קליניים חדשים כדי להבדיל בין חולים העומדים בקריטריונים קליניים להתמכרות לאותו גורם תוך שהם נבדלים זה מזה באטיולוגיה, פרוגנוזה ותגובת הטיפול. מנוסח הצורך בהבנה טובה יותר של המנגנונים המעוררים התמכרות ושמירה על התמכרות, כפי שמעידים מגבלות הטיפולים הנוכחיים והטרוגניות קלינית בתוך האבחנה. בנוסף, מתוארים שינויים אחרונים בנוזולוגיה של מחלות AD, אתגרים למערכות הסיווג הנוכחיות וניסיונות קודמים להקליד תת-סוג של אנשים עם ADS. נידונים יוזמות משלימות, כולל פרויקט קריטריוני תחום המחקר, שקבעו מסגרות למדעי המוח של הפרעות פסיכיאטריות. שלושה תחומים-פונקציה מבצעת, מליחות תמריץ ורגשנות שלילית הקשורים לשלבים שונים במחזור ההתמכרות, מהווים את היסודות התפקודיים העיקריים של מודעות. מדידה של תחומים אלה במחקרים אפידמיולוגיים, גנטיים, קליניים וטיפוליים תספק את הבסיס להבנה של שונות בין אוכלוסיות ושונות בזמן בהתמכרויות, מנגנונים משותפים בהפרעות ממכרות, השפעה של השפעות סביבתיות משתנות וזיהוי גנים. לבסוף, אנו מראים שזה מעשי ליישם הערכה נוירו-קלינית כל כך עמוקה תוך שילוב של מדדי עצב ומדדי ביצועים. הערכה נוירו-קלינית היא המפתח להכרה מחדש של הנוזולוגיה של מחלות הפרעות על בסיס תהליך ואטיולוגיה, התקדמות שיכולה להביא לשיפור המניעה והטיפול.
מילות מפתח: התמכרות; הערכה; אבחון; Neuro Imaging; נוזולוגיה; שימוש בחומרים
;